הסיפור הוא הרב ישראל לאו, לשעבר הרב הראשי לישראל והרב של תל אביב-יפו, ויושב ראש יד ושם, שהעביר שיעור תורה בו הוא מסביר איך בודקים האם האישה בתולה, כשרה וראויה לנישואין, לעומת הבעולה – זאת שקרום בתוליה נבקע והיא טמאה ולא כשרה לתלמיד חכם שיבוא עליה ויעשה בה מעשה.
לשם כך לא צריך גניקולוג מוסמך. בסך הכל צריך חבית יין שמעליה יש להושיב את האישה פסוקת רגלים וערומה כמובן, ולאפשר ליין להתנדף מעלה מעלה. כאשר מריחים מפי האישה את ריח היין, אז ידוע לכל כי היא אינה בתולה, מאחר וקרום הבתולין שלה בקוע ומאפשר לריח לעבור למעלה. במידה ולא מריחים מפי האישה את ריחו של היין, אז ללא ספק מדובר באישה צדיקה, בעלת בתולין כשרים למהדרין, המחכים לאחד והיחיד שיבקע אותה.
לא, אנחנו לא באחד באפריל ולא זו לא מצלמה נסתרת. מדובר בהרצאה, בשיעור מאוד רציני של הרב לאו. להושיב אישה ערומה על חבית יין ולפסק את רגליה, על זה היה השיעור.
אם כבר ביין עסקינן, אולי כדאי להחכים אותנו יותר, ולציין את סוג היין המתאים, מאיזה זנים, איזה חבית עדיפה, וכמובן זמן הם זמן יישון היין בחביות ישנה את ריח היין במבחן חשוב זה? מה אומר כבוד הרב על חבית יין משנת שמיטה? מה גורל חבית זו לפי דעתו, ומה עם יין לא כשר – האם הוא ימלא את ייעודו, או שמא זו סוגיה אחרת? אלו הן כמובן שאלות היפותטיות לאדם פתטי, עליו אנו צריכים לומר : אוי לך, אוי לתורתך, אוי לצאן מרעיתך.
לקראת צום יום הכיפורים, הנה ממני תפילתה של המשוררת יונה וולך בספר השירים שלה “צורות”:
תבוא לשכב אתי כמו אלהים, רק ברוח, ענה אותי ככל שתוכל היה לא משג לעולם
הנח לי בסבלי אהיה במים עמקים לעולם לא אגיע לחוף. גם לא במבט לא בהרגשה
או במבול, מים למטה ומלמעלה, לעולם לא שמים אויר פתוח, המקום הפתוח הכי סגור בעולם
מקום פתוח תמיד מקום סגור פתוח, לא פתוח ולא סגור, כלומר סגור פתוח, כלומר לא סגור ולא פתוח. לעולם שלא אדמה לראות מלמעלה את הכל לראות מלמעלה את הנוף היה רק רוחני
כאב נקי ומבדד כצליל כאב לעולם שלא אגע לעולם שלא אדע לעולם שלא ארגיש ממש
אף פעם לא ממש, כמו כל האלה שלך,
תמיד בדרך.
https://www.youtube.com/watch?v=UshNf2orCS4
שף אלון גונן קייטרינג אל בריו, מסעדת LA MIERER in Bastia כתב ומבקר היין של אתר אכול ושאטו ובאתר היין אדום או לבן ובעל טור בהארץ און ליין
